היה זה עוד ערב שגרתי באולם האירועים המוכר בציבור החרדי וממוקם במרכז בני ברק. כמה זוגות נישאו באותו ערב באולמות השונים הפזורים במרחב והשמחה גאתה עד לשמיים. מוישי בן ה-17 מאחת הישיבות הידועות ביישוב הישן בירושלים הופיע באולם המרכזי להשתתף ולחגוג בשמחת הנישואין של ידידו לספסל הלימודים.

כמה דקות אחרי שנכנס לרחבת הריקודים פנה מוישי לעבר היציאה כדי לשוחח עם חבריו משכבר הימים, אותם פגש בחתונה, במרחק סביר משאון התזמורת, כך שיוכלו לשמוע אחד את השני. בדרכו ליציאה חלף על קטע שהיה רצוף בלכלוך משיירי הסעודה, מחזה שגרתי לצערנו באולמות רבים. מה שמוישי לא ידע שהרצפה בקטע זה לא רק מלוכלכת אלא גם מחליקה מאוד. כנראה שילוב של מאכלים שומניים שנמרחו במקום ולא זכו לניקיון וקרצוף כפי שהיה מצופה מהנהלת האולם לעשות.

חוסר הידיעה עלה לו ביוקר. מוישי החליק והשתטח מלוא קומתו על הקרקע. כולו המום מהנפילה הפתאומית ומנסה להתאושש מהכאבים העזים שתקפו את כל אבריו ובעיקר את ידו הימנית, ובקושי הצליח להתרומם ממקום משכבו כשלבינתיים התחוללה מהומה קלה מסביב וכוחות ההצלה שהוזעקו במהירות על ידי המשתתפים בחתונה פינו אותו בסירנות מהבהבות לבית החולים בילינסון הסמוך.

הבדיקות והצילומים בבית החולים איששו את ההערכה כי הוא סובל משברים בידו ובצלעותיו. וגם לאחר הטיפול הראשוני וחבישת הגבס המשיך במעקב בבתי חולים ונאלץ להיכנס לשגרת טיפולי פיזיותרפיה מורכבים כשהוא ממשיך לסבול מכאבים עזים והגבלות תנועה רבות.

נסיבות אלו והמשך המעקב הרפואי והטיפולים על הסבל המתמשך הכרוך בהן הביאו אותו לפנות לעו"ד נתנאל רוט, העוסק בדיני נזיקין, לבחון אפשרות תביעה נגד אולם האירועים שלא נקט באמצעים הדרושים אליהם הוא מחויב כדי למנוע התרחשות של אירועים מצערים שכאלו.

כתב התביעה הוגש בבית  משפט השלום בראשון לציון במהלך שנת תש"פ ולאחר ניהול הליך בבית המשפט הוסכם כי מוישי יפוצה בסכום של 150,000 ש"ח על ידי חברת הביטוח של אולם האירועים הבני ברקי, מאחר ולא מילאו את חובתם לדאוג לבטיחות החוגגים והמשתתפים בשמחות הנערכות במקום.